יציאת מצרים
יציאת מצרים
הנביא משה עליו השלום יצא את מצרים עם בני עמו בלילה לפי הוראתו של אללה, זה נזכר בקוראן הקדוש, אללה אומר: " הורינו למשה לצאת עם עבדינו בלילה כי עומדים לדלוק אחריכם! * פרעה שלח פוקדים את גלילות הארץ, * באומרו, מתי מעט הם אלה * אשר הכעיסנו * ואילו אנו מאוחדים וחמושים * סילקנו אותם מתוך גנים ופלגי מים * ומאוצרות ומשכנים נאים * כך עשינו , והורשנו כל זאת לבני ישראל * עם בוקר הדביקו אותם * וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו בני עמו של משה, הם היגונו * אמר, כלל לא . ריבוני עימי והוא ינחני * אז הורינו למשה הכה במטך את הים. הוא נבקע, וכל קרע ניצב כהר נישא * קירבנו לשם את האחרים, * ומיטלנו את משה ואת כל אשר איתו, והטבענו את האחרים. " ( סורת המשוררים : 52 – 66 ) .
על כן אללה ישתבח שמו מבהיר בקוראן את הסיפור האמיתי ליציאת בני ישראל ממצרים, וזוכר איך עזר למה והניח אותו לקרוע את הים במטה שלו , והטביע את פרכה ואת הצבא שלו .
הסיפור של היציאה לא היה כל כך קל , בני ישראל מצאצאי הנביא יעקב עליו השלום שירדו עמו למצרים בגלל הרעב בארץ כנען, ושוכנו על ידי יוסף המשנה למלך המצרי בגושן, ומשבעים נפשות הם מתרבים ומתעצמים עד שאוכלוסייתם מהווה מיעוט ניכר.
פרעה חשש מהריבוי הטבעי הגדול של בני ישראל בארצו, וראה בעצם קיומו וגידולו של השבט העברי הזר, סכנה לביטחונה של מצרים, העלול לשמש כגיס חמישי בכל מלחמה עתידית. לפיכך, שינה את המעמד והיחס המועדף בו זכו בזכות היותם שארי המשנה למלך המנוח, והופך אותם בהדרגתיות לעבדים המשועבדים לעם המצרי. השיעבוד כלל ניצול קשה לצורך בניית ערים, וביצוע כל עבודות השדה והבית השוטפות בכל רחבי הממלכה בעבודת פרך.
הדבר בכי חמור היה הוראתו של פרעה להרוג כל הבנים הזכרים בשעת לידתם אחרי הפצת שמועות שאחד הגברים שיצא מבני ישראל יאיים על כיסאו של פרעה .
בעיצומו של שעבוד קשה זה, נולד הנביא משה עליו השלום. עקב הגזרה להמית כל בן עברי, אימו החביאה אותו בבית עד שהגיע לשלושה חודשים, אולם היא חששה שיתפסו אותו היא שמה אותי בתיבה לפי הוראת אללה והורידה את התיבה לנהר, אחותו, מסתתרת בצל קני הסוף, על מנת לראות מה יעלה בגורלו. בתו של פרעה, היורדת לרחוץ באגם, מגלה את התיבה ונוטלת את התינוק.
במהלך מבריק, ניגשת אליה אחותו ומציעה לה למצוא עבורו מינקת עברית, והיא לוקחת אותו אל אימה על מנת שתניקהו. בת פרעה לוקחת את הילד תחת חסותה, ומגדלת אותו בארמון. בעת שבגר, יצא משה, שידע על מוצאו, על מנת לבחון מקרוב את סבלות אחיו.
לאחר שהציל עבד עברי מיד אחד הפרעונים, על ידי הריגתו של האחרון, ומחשש להלשנה מצד עברי אחר, ברח הנביא משה לארץ מדיין שם נשא לאישה את ציפורה. במהלך שהותו במדיין הלך למדבר, שם דיבר התגלה אליו אללה והודיע לו בחירתו כנביא כדי להנחות את בני עמו ואת פרעה לייחד את אללה .
בתחילה פחד משה, אך אללה נותן בידו מספר אותות ומופתים, ומיידע אותו כי בעת הגעתו מצרימה, יקבל את פניו אהרן אחיו בשמחה, וישתף אותו בשליחות. כך אכן אירע ומשה הגיע עם אהרן אחיו אל פרעה, ודרש ממנו להקל בני עמו! - אך פרעה סרב.
כשראה פרעה את הפלאים העניק אללה למשה הוא הזמין את המכשפים כדי לעמוד בפני משה ולהתגבר עליו אולם משה התגבר עליהם , הוא הכה את האדמה במטה הרועים שלו שהפך לנחש, בתגובה לכך המכשפים של פרעה כישפו גם הם את מטותיהם והמירו אותם לנחשים, אך מטה משה בלע את הנחשים ששלחו. אולם זה לא הצליח לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל .
בני ישראל, יצאו ממצרים בלילה אל המדבר לפי הוראת אללה , בעוד הצבא המצרי החזק דולק אחריהם על מרכבות וסוסים. כאשר בני ישראל הגיעו לים סוף, שאלו את משה מה לעשות ?
הוא אמר להם: אללה ינחני לטוב ... ובבפועל הורה לו אללה להכות את הים במטה שלו ... הים נבקע והם עברו בתוכו; אללה ישתבח שמו חיזק את לב צבא פרעה כדי יעברו אחריהם ולהמשיך לרדוף אחרי בני ישראל והמים חזרו ושטפו אותם והטביעום.
זה הוא סיפור היציאה ממצרים, בה מבהיר אללה בקוראן כי הוא מצליח את דרכם של המאמינים .
