ישוע עליו השלום

ישוע עליו השלום

ישוע כמו אדם אללה ברא אותו מעפר ואמר לו היה והיה.

הוא ישוע בן מרים שליחו של אללה ומילתו אשר אותה הטיל למרים, והוא אשר בישר בנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, אללה נתן לו האותיות המבהירות וסיפק אותו ברוח הקודש, היה נכבד בעולם הזה ובעולם הבא ומהמקורבים.

הוא דיבר לאנשים בהיותו תינוק בעריסה, וברא מהטין כדמות עוף ונפח בו והיה עוף, ורפא את העוור ואת המצורע והחיה את המתים ברשותו של אללה.

הנביא ישוע עליו השלום קרא לעמו לעבוד את אללה כאל אחד ויחיד ללא שותף, אולם הם לא צייתו לו אפילו התנשאו והתנגדו לו מלבד פשוטי עמו אשר האמינו לו. אללה העלה את ישוע לשמים ויוריד אותו כאשר ירשה לו כדי להיות עד על האנשים.

תולדות חייו :

הדבור על הנביא ישוע עליו השלום מחייב לדבר על אמו מרים ועל הצאצאים של בית עמרם אשר בחר בהם אללה כמו שבחר באדם ונוח ובית אברהם מעל שוכני העולמים.

משפחת עמרם מורכבת מעמרם אביה ואשתו שאללה העניק לה את מרים אחרי שביקה ממנו שיעניק לה בן. היא היתה טובה וישרה אולם עקרה, לכן התפללה לאללה כדי להעניק לה ילד ונדרה להקדיש אותו לפולחן ולשרת את בית הכנסת, אללה ענה לתפילתה, אלא שהוא רצה שתוליד נקבה ( מרים ), ואללה הפקיד לזכריה  עליו השלום את חסותה אשר הוא בעל דודתה, אללה רצה את זה עד שתוכל מרים ללמוד ממנו את המידע המועיל ואת המעשה הטוב.

מרים היתה דוגמה טובה לאדיקות ויראת אללה. אללה השפיע עליה מחסדיו וברכותיו דבר שמשך את תשומת לבם של האחרים, בכל עת שזכריה מבקר אצלה במחראב מצא מזון ופרות לידה, אז שואל אותה מאיין לך זה?

היא משיבה : "מעם אללה, הוא מכלכל בלא חשבון את כל אשר יחפוץ " ( סורת בית עמרם : 37  ) .

כל זה היה סתם הקדמה לנס הגדול, כאשר נולד ישוע לאישה נקייה וטהורה, מבלי להיות לו אב כמו שאר הבריות, בואו נקשיב לתחילת הסיפור כפי שדווח עליה הקוראן הקדוש.

אללה ישתבח שמו אומר : " אמרו המלאכים, מרים אללה בחר בך וטיהרך להיות מעל נשות שוכני העולמים" ( סורת בית עמרם : 42 ) .

במלים הפשוטות האלה הבינה מרים כי אללה בוחר בה, ומטהר אותה ובוחר בה להיות מעל כל נשות היקום, היקום הזה והיקום שעוד לא נוצר והיא הבחורה הטובה ביותר בעולם הזה וגם לאחר תחיית המתים ויצירת העולם הבא.

כאן,  המלאכים חזרו לדבר:

"מרים, דבקי בריבונך באדיקות, והשתחווי וכרעי עם הכורעים"

( סורת בית עמרם : 43 ) .

לידתו של ישוע עליו השלום

ההוראה הבאה אחרי הבשורה היתה להגדיל את הענוה שלה והשתחוותה וכריעתה לאללה דבר שגרם לה להרגיש שדבר- מה יקרה, אללה יתעלה מדווח בקוראן הקדוש על סיפור לידתו של ישוע עליו השלום, הוא אומר: " וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת מַרְיָם כְּשֶׁפָּרְשָׁה מִמִשְׁפָּחֲתָה אֶל מָקוֹם מִזְרָחִי (16) וְלָקְחָה לָה מְחִיצָה מִפְּנִיהֵם וְשָׁלַחְנוּ אֶלֵיהָ אֶת רוּחֵנוֹ וְנִגְלְתָּ לָהּ בְּצוּרַת אָדָם שָׁלֵם (17)  אָמְרָה יִשְׁמֹרְנִי הָרַחֲמָן מִפְּנֵיךָ אִם יְרֵא שָׁמַיִם הִנְךָ (18) אָמַר אֵינֵנִי אֶלָא שָׁלִיחַ רִבּוֹנֵךְ לְהַעְנִיק לָךְ בֵּן טָהוּר (19) אָמְרָה אֵיךְ יֶהֱיֶה לִי בֵּן וְלֹא נָגַע בִּי אָדָם וְלֹא הָיִיתִּי זוֹנָה (20) אָמַר כַּךְ אָמַר רִבּוֹנֵךְ זֶה קַל לִי וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אוֹת לִבְנֵי הָאָדָם וְרַחֲמִים מֵאִתַנוֹ וְזֶה דָבָר נִגְזָר (21) " ( סורת מרים : 16 – 21 ) .

המלאך גבריל - עליו השלום- בא למרים במחראב בצורת אנוש, היא פחדה ואמרה: " ישמרני הרחמן מפניך אם ירא שמים הנך", אז מרים רצתה לבקש חסותו של אללה ולאחר מכן שאלה אותו האם אתה  אדם טוב  מאמין באללה ומציית לו?

תשובתו הרגיעה אותה כאשר אמר כי הוא ירא אללה ואמר : "אין אני אלא שליחו של ריבונך, למען אעניק לך בן טהור" המלים של הזר הרגיעו את מרים, אבל עד מהרה, נזכרה מרים בדברים שלו "למען אעניק לך בן טהור" והתפלאה מרים מכך מכוון שאיש לא נגע בה ולא התחתנה ואיך ללדת ללא נישואין ..!!!

היא אמרה לשליחו של אללה: "כיצד יהיה לי בן ואיש לא נגע בי ואינני יצאנית", גבריל אמר: "כך יהיה, ריבונך אמר, אין קל מזה נעשה אותו אותו  לאנשים ורחמים מאיתנו, כבר נגזר הדבר"

שכלה של מרים קיבל דבריו של גבריל, האם לא אמר שזה הצוו של אללה, וכל דבר יהיה כאשר מצווה אללה, אז אין פלא בכך ללדת מבלי שאיש נוגע בה....? אללה ישתבח שמו ויתעלה ברא את אדם ללא אב או אם, ולא היו זכר ונקבה לפני בריאת אדם, חווה נבראה גם היא מאדם. לפיכך היא נבראה מזכר ללא נקבה, בנה של מרים נברא ללא אב ... ידוע כי האדם נברא מזכר ונקבה אב ואם, אבל הנס קורה כאשר ירצה אללה, גבריל עליו השלום חזר לדבר: " אללה מבשר לך על בואה של מילה מאתו – שמו המשיח ישוע בן מרים, הוא יהיה נכבד בעולם הזה ובעולם הבא, ויהיה מהמקורבים * וידבר אל האנשים בהיותו תינוק בעריסה ובוגר, ויהיה מהישרים" ( סורת בית עמרם : 45 – 46 )

התרבה התמהון של מרים כשידעה את שמו לפני ההריון וכי יהיה נכבד אצל אללה וגם אצל האנשים, ושידבר לאנשים בהיותו תינוק בעריסה, ולפני שתשאל שאלה אחרת הפיח גבריל במחשוף החזה שלה ומיד נכנסה להיריון.

עברו ימים, ההיריון של מרים היה שונה מההיריון של שאר הנשים מכוון שהיא לא חלתה או הרגישה בכובד של ההיריון ולא עלתה הבטן שלה כי היריונה היה נס מטעם אללה, המדענים אומרים כי ההיריון שלה לא המשיך תשעה חודשים אלא שילדה אותו מיד דרך נס של אללה  ישתבח שמו.

ביום אחד יצאה מרים למקום נידח, היא הרגישה שמשהו יקרה ביום הזה אבל לא ידעה אמיתות הדבר, היא הלכה למקום מלא עצים ודקלים, מקום נידח שאף אחד לא יודע אותו או פונה אליו מלבדה, האנשים לא ידעו שמרים נכנסה להריון או שתוליד בן, המחראב היה סגור והאנשים יודעים שהיא מתפללת לאללה לכן לא התקרבו ממנה.

מרים שבה לנוח תחת עץ הדקל אשר לא היה עץ שלם אלא גזע בלבד, כדי להרגיע אותה בשעת לידתו של ישוע, היא החלה לחשוב על עצמה בעוד שהיא מרגישה כאבי לידה, והכאב הולך עד שהולידה אותו : " אָז הָרְתָה אוֹתוֹ וּפָרְשָׁה עִמוֹ אֶל מָקוֹם נִידַח (22) וְחַבְלֵי הַלִידָה פּקְדוּהָ אֶצֶל גֶזַע הַדֶקֶל אָמְרָה מִי יִתֵּן וּמַתִּי לִפְנֵי כֵן וְיָרַדְתִּי לִתְהוּם הַנְשִׁיָּה (23) וְקָרָא אֶלֵיהָ מִתַחֲתֶיהָ אַל תִעַצְבִּי כְּבַר הֶעֱמִיד רִבּוֹנֵךְ מִתַחַת לְרַגְלָיֵךְ פֶּלֶג (24) וְנַעֲנְעִי לִקְרָאתֵךְ אֶת גֶזַע הַדֶקֶל יוֹרִיד עַלָיֵךְ תְמָרִים טְרִיִים (25) וְאִכְלִי וּשְׁתִי וְתָנוּחַ דְעַתֵךְ וְאִם תִרְאִי אַף אֶחַד מִבְּנֵי אָדָם אִמְרִי אֲנִי נָדַרְתִי לָרַחֲמָן צוּם וְלֹא אֲדַבֵּר הַיּוֹם עִם אִישׁ (26)" (סורת מרים : 22 – 26 ) .

חבלי הלידה מכילים גם כן כאבים אחרים בנפש הטהור של הבתולה. היא החלה לחשוב :

איך יקבלו האנשים את הילד שלה?

מה הם אומרים עליו ?

 הם יודעים שהיא בתולה ואיך יולדת הבתולה  ?

האם יאמינו האנשים שהיא ילדה אותו ואיש לא נגע בה ?

היא דמיינה את מבטי הספק ומילות הסקרנות ותגובות האנשים והתמלא לבה ביגון, ומיד לאחר שאפה למות, עד שקרא לה בנה הנולד : " וְקָרָא אֶלֵיהָ מִתַחֲתֶיהָ אַל תִעַצְבִּי כְּבַר הֶעֱמִיד רִבּוֹנֵךְ מִתַחַת לְרַגְלָיֵךְ פֶּלֶג (24) וְנַעֲנְעִי לִקְרָאתֵךְ אֶת גֶזַע הַדֶקֶל יוֹרִיד עַלָיֵךְ תְמָרִים טְרִיִים (25) וְאִכְלִי וּשְׁתִי וְתָנוּחַ דְעַתֵךְ וְאִם תִרְאִי אַף אֶחַד מִבְּנֵי אָדָם אִמְרִי אֲנִי נָדַרְתִי לָרַחֲמָן צוּם וְלֹא אֲדַבֵּר הַיּוֹם עִם אִישׁ (26)" (סורת מרים : 24 – 26 ) .

מרים הביטה בישוע כאשר שמעה אותו מבקש ממנה לחדול מצערה ולנענע את גזע הדקל כדי שיוריד עליה תמרים טריים ולאכול ולשתות ולהתמלא בשלווה ושמחה ושלא תחשוב על שום דבר. ואם תראה אף אדם תגיד לו שנדרה תענית לרחמן ולא תדבר היום אל איש ... ולסמוך עליו בשאר .

ומיד לאחר שנגעה בגזע העץ ירדו עליה תמרים טריים ואכלה ושתתה  ועטפה את הילד בבגדיה, היא חושבת אך ורק על שאלה אחת היא ישוע!!

היא שאלה את עצמה איך היהודים יקבלו אותו?

ומה אומרים עליו?

האם יאמינו הכוהנים היהודים שחיים על התרמית ורמאות וגניבה? האם יאמין אחד מהם והוא רחוק מאללה, כי אללה הוא אשר העניק לה את התינוק הזה?

מועד הפרישה שלה עומד להסתיים והיא חייבת לחזור לבני עמה.

העימות עם בני עמה :

חזרה מרים אחרי הצוהרים, השוק הגדול שנמצא בדרכה למסגד היה מלא באנשים לאחר שסיימו את המכירה והרכישה וישבו לפטפט, ומיד לאחר שהגיעה מרים לאמצע השוק עד שהבחינו שהיא נושאת תינוק ומחבקת אותו והולכת בכבוד ואטיות.

אחד הסקרנים שאל : האם זו היא מרים הבתולה ?

של מי הילד הזה שהיא נושאת ?

אחד מהם אמר הוא בנה, אחד כוהני היהודים בא לשאול אותה : של מי התינוק הזה מרים?

ולמה לא מגיבה?

האם הוא בנך בהחלט?

איך ילדת ואת עדיין בתולה?

"הוי אחות אהרון,הן אביך לא היה איש רשע ואמך לא היתה יצאנית" ( סורת מרים : 28  ).

השאלות אלו מאשימות את מרים בזנות, כך באופן ישיר ללא דיון או חקירה או הוכחה אחת !

הם מאשמים אותה בזנות ומגנים אותה שהיא מבית טוב ואמא שלה לא היתה יצאנית, וכיצד נעשית כך?

ההאשמות החלו ליפול עליה בעוד עמדה בקומה זקופה ועיניה בורקות בגאווה ובאימהות ופניה מקרין אור שמגלה ביטחון עצמי. וכאשר התרבו השאלות והחמיר המצב ואין מה לעשות או להגיד גדלה סמיכתה על אללה יתעלה והצביע•